למה החלטת לעבוד במעבדה לפתולוגיה? שאלנו כמה מהעובדים והעובדות שלנו, ואלה התשובות שקיבלנו.

ליז אזולאי, מחלקת פתולוגיה וקבלת חומר.

"התחלתי לעבוד ב L.E.M- לפני 9 שנים. השכנה שלי היא רופאה פתולוגית שעובדת כבר הרבה זמן במעבדה, והיא שכנעה אותי לבוא ולנסות. בהתחלה כל הזמן דאגתי שאני לא אצליח לעשות את הדברים כמו שצריך. זאת העבודה הראשונה שאני עובדת בה, והכל היה חדש בשבילי. למדתי שכל דבר שאני עושה, אפילו הדברים הכי קטנים, או בעיקר הפרטים הקטנים- הם משמעותיים ולכל פסיק ונקודה יש השלכות על הבדיקות ועל תוצאות הבדיקות. עם הזמן קיבלתי ביטחון, ולמדתי איך לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר וגם להרגיש טוב עם האחריות שבאה עם זה. הביטחון שקיבלתי כאן משפיע על כל תחומי החיים שלי, לא רק בעבודה.
בשבילי זו שליחות. מגיעות לפה בדיקות ומאחוריהן יש אנשים שמחכים לקבל תשובות שיכולות להשפיע על החיים שלהם. חלקם מאוד לחוצים וחוששים, אני מבינה את זה ונותנת שירות מכל הלב.
והצוות? אני בעצם עובדת עם החברים שלי."

 

ד"ר מרים קוניצ'זקי המנהלת הרפואית של מעבדת .L.E.M לשעבר סגנית מנהל מכון פתולוגיה ומנהלת ישירה של אורופתולוגיה במרכז רפואי רבין (בילינסון).

"תמיד אהבתי את המדעים הבסיסיים של הרפואה, כמו פרזיטולוגיה ואנטומיה. אבל כל הנושא של נתיחות ירד בצורה משמעותית עם השנים בעקבות המעבר לאמצעים דיגיטליים וממוחשבים. היום כבר לא עושים נתיחות אלא משתמשים בהדמיות כמו MRI, פט סיטי. נתיחות נשארו רק בתחום של רפואה משפטית. אחרי שהגעתי לארץ והתחלתי להיכנס לעולם הפתולוגיה ראיתי שזה קשור ומחובר למדעים הבסיסיים. ככה הגעתי לפתולוגיה אונקולוגית. בפתולוגיה אונקולוגית יש קשר עם הרופאים המטפלים, האונקולוגים, ולפעמים עם המטופלים בעצמם. יש מצבים שאני יושבת עם מטופל או מטופלת שיש להם גידולים והתפשטות קשה של סרטן, ויש פתרונות ודרכים בשבילם להתמודד עם המחלה. זה נותן המון תקווה וכוח.

יש הרבה שטחי תת התמחות מעניינים בפתולוגיה: אורתופדיה, שד, אורולוגיה, אונקולוגיה, רפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה, ועוד. הטכנולוגיה משנה את אופן הלימוד, הרשת מלאה בחומר תיאורטי ושיעורים, וגם קורסים שאפשר ללמוד אונליין. לסטודנטים לרפואה, למומחים, לרופאים ברמות שונות. אפשר לראות גם הרצאות. וגם יש כנסים טובים. תסתכלו על האתרים של Mayo clinic, John Hopkins, USCAP.

 אם כדאי ללמוד פתולוגיה? בטח שכדאי."

גיא נמיר, מחלקת פתולוגיה מולקולרית.

בוגר תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת באר-שבע ובעל תואר שני במיקרובילוגיה ואימונולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב.

"באקדמיה למדתי הרבה על סרטן וגם חקרתי סרטן ומאז העולם הזה סיקרן אותי. אבל נשארתי רק ברמה התיאורטית. רציתי לראות איך הדברים מתקיימים בשטח.

בהתחלה בעבודה במעבדה פתולוגית אתה בעיקר נתקל בצנצנות, מבחנות ונוזלים בצבעים שונים. מה שהפיל את האסימון זה ההפניות הראשונות שלי.

כשההפניות מגיעות יחד עם בדיקות אתה מבין שמאחורי כל צנצנת נמצא בן אדם. אחד בגיל של אבא שלי, לאחרת אותו שם כמו החברה שלי.

אתה מכיר את האדם דרך ההפניה, וכך אתה מבין את החשיבות של העבודה הרוטינית. למרות שאף אחד לא יגיד לך תודה, ובעצם לא יודעים שאתה בכלל קיים ולא יודעים על העבודה שלך, אתה מבין את החשיבות של לספר לאנשים במה הם חולים, ובמה הם לא. וזה מה שנותן לך את המוטיבציה להמשיך לעבוד."

סיגל כפיר, ציטוסקרינרית, מחלקת פתולוגיה וציטולוגיה.

בוגרת תואר ראשון בביוטכנולוגיה במכללת תל-חי. בעלת תואר שני מהחוג למדעי בעלי-החיים ווטרינריה מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בנוסף, בוגרת קורס ציטוסקרינרים מאונ' תל-אביב ובעלת תעודת הכרה במעמד עובד/ת מעבדה.

"ציטוסקרינרים עוסקים באבחון של תאים. ציטולוגיה הוא המדע שבוחן תאים, מה המקור שלהם, את המבנה, התפקוד וגם את הפתולוגיה, את המחלות. רוב העבודה שלי מתמקדת בבדיקות פאפ-דק, בדיקות של תאים שנאספו מצוואר הרחם, הוכנסו לנוזל ועברו עיבוד וצביעה במעבדה.

אני רואה את התאים דרך המיקרוסקופ ובודקת האם התאים בריאים? האם יש תאים שעברו שינויים? יש שינויים קלים, "אטיפים", ויש שינויים דרמטיים יותר. כשיש לי התלבטות אני מתייעצת עם אחד או אחת הפתולוגים של המעבדה. מקובל לומר שמתוך כלל הבדיקות מוצאים ש-10% מהם חיוביות, בדיקות שיש בהם תאים חריגים. בדיקות כאלה אני מעבירה לפתולוגים להמשך אבחון מעמיק.

אני אוהבת את העבודה הזאת, היא מאוד חשובה. יש מקרים שנראה שאין שום דבר בסלייד (בזכוכית הנשא שעליה הדגימה) אבל בגלל חשד קטן אני ממשיכה בכל זאת לסרוק ולבסוף כן מגלה משהו. אותה אישה תופנה לקבלת טיפול, והתאים החריגים במשטח שהיו עלולים להפוך לנגע סרטני יוסרו ממנה עוד טרם יתפתחו לגידול. זאת הרגשה של סיפוק שבאמת עזרתי למישהי.

העתיד של המקצוע של הציטוסקרינרים, בדומה למקצועות קרובים כמו פתולוגיה, ילך ויצטמצם ככל שהטכנולוגיה תתפתח. והיא מתפתחת. יש כבר תוצאות טובות בעבודה על אינטליגנציה מלאכותית (AI) שמזהה גידולים ושינויים ברקמות, למשל בגילוי מוקדם של סרטן בלוטת הערמונית אצל גברים. הטכנולוגיות החדשות של ה-AI אמורה לחסוך הרבה זמן וכוח עבודה, וגם טעויות אנוש."

סמדר גהה, מזכירה רפואית בכירה, מחלקת פאפ.

"התחלתי לעבוד במעבדת L.E.M במרץ 2003. בשנים הראשונות עבדתי במחלקה הפתולוגית. המעבדה הייתה קטנה, וכולם ידעו לעשות את כל התפקידים. פעם היינו עושים את כל העבודה באופן ידני, היום יש מכשור אוטומטי שמבצע חלק נכבד מהעבודה.

המעבדה גדלה ואני עברתי למחלקת פאפ (בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם), שם אני נמצאת עד היום.

אני אוהבת את העבודה. יש לי סיפוק. אני אוהבת לתת שירות לרופאים, ללקוחות, לנשים שמתקשרות. אחרי 17 שנה במעבדה צברתי ידע רב על עולם הבדיקות, ואני שמחה לעזור. חשוב לי שהעבודה במעבדה תזרום, תתקדם. שהתשובות יגיעו במהירות למטופלות. אני משתדלת לתת לכל אחת מענה.

כשנכנסת מזכירה רפואית חדשה אני שמחה ללמד. מהמונחים הפתולוגים ועד נהלי העבודה, ואיך הדברים מתבצעים בצורה הטובה ביותר.

היום יש פחות בדיקות פאפ, רופאים מעדיפים לבצע בדיקות פאפ דק, כך שאם יש ממצא חשוד, אפשר מיד לבצע בדיקת HPV (בדיקה לנוכחות וירוס הפפילומה האנושי). בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם הן כל כך חשובות. נשים וגברים לא מספיק מודעים להם. נשים עושות בדיקות רק כשמשהו לא בסדר, ולא צריך לחכות לזה. צריך להקפיד על בדיקות שגרתיות. גם גברים יכולים להידבק ולהדביק ואין מספיק מודעות. צריך לחנך כבר בגיל בית הספר.