אבחון פתולוגי

אבחון פתולוגי

כאשר מוציאים רקמה או נוזל מהגוף, גם במצב בו הם אינם נחשדים כממאירים, חובה לשלוח את הרקמה או הממצא למעבדה שתאבחן את מצבם. בחלק מהמקרים מדובר על ביופסיה- דגימה של רקמה, ולעתים על הממצא כולו. 

החומר המגיע עובר עיבוד הכולל קיבוע בבלוק פראפין, חיתוך, וצביעה בהתאם לצורך. כאשר הדגימה מוכנה, היא מועברת לאבחון ופענוח על ידי פתולוגים הקובעים מה מצב הרקמה והתאים.            

בנוסף לכך, אנו מבצעים במעבדת L.E.M אבחון ציטולוגי של נוזלי גוף כגון: ציסטות (למשל בשד), בלוטת התריס, נוזל מהכליה, עמוד השידרה, כיח, בדיקות שתן, ועוד. לקיחת נוזלי גוף יכולה להיעשות בשיטות שונות, ביניהן ביופסית מחט עדינה (FNA- Fine needle aspiration ) שנועדה לקחת כמות קטנה של נוזל, וכמובן בדיקות פאפ ופאפ-דק. הנוזלים השונים עוברים עיבוד וצביעה, וכן יצירת Cellblock לפי הצורך.

אנו נותנים שרות של חתך קפוא (Frozen section), אבחנה פתולוגית מהירה הניתנת על ידי פתולוג הנוכח בניתוח, ובכך מאפשר לצוות המנתח לקבל החלטות בזמן אמת. בהמשך הרקמה תעבור עיבוד במעבדה על מנת לתת תשובה סופית ומלאה אודות החומר המדובר.

בואו ניכנס לפרטים הקטנים- איך מכינים חומר רפואי לאבחון פתולוגי?

במעבדת L.E.M יש מערכת לעיבוד ופענוח בדיקות מלא מכל תחומי הפתולוגיה, ההיסטולוגיה, הציטולוגיה וגם אבחון מולקולרי- גנטי. כאשר רקמה או תאים מגיעים הם עוברים במעבדה חיתוך וקיבוע בבלוק פראפין. מכאן הבלוקים עוברים לחיתוך וצביעה ואז מועברים לפתולוג לפענוח תחת המיקרוסקופ. כדי לעשות זאת אנו משתמשים במערכות עיבוד ובקרה המתקדמות בעולם. כאשר מגיע ממצא המידע מהרופא והמידע על המטופל/ת מוזן לתוך מערכת ממוחשבת שבסופו של דבר גם התשובה תהיה מוזנת לתוכה. לכל ממצא מוצמדת קסטת פלסטיק עם ברקוד שלתוכה בהמשך תוכנס הרקמה עליה יבוצע אבחון פתולוגי. הכנת והדפסת הברקוד על הקסטה מבוצעת על ידי מיכשור אוטומטי. מכשיר נוסף מכין מדבקות על פני הברקוד והן מודבקות על הצנצנת עם החומר וטפסי ההפניה.

במחלקת פתולוגיה אנשי מקצוע מיומנים בוחנים את הממצא, חותכים אותו ושמים את החלק הרלוונטי בתוך קסטת פלסטיק סגורה. תיאור הממצא מוזן אף הוא למערכת. הממצאים מוכנסים למכשיר שעושה עיבוד לחומר על ידי חומרים מתאימים, פורמלין, אלכוהול ו-קסילן. העיבוד נמשך שעות ארוכות כאשר משך העיבוד תלוי בסוג וגודל הרקמה. החומר מועבר לתהליך קיבוע בבלוק פראפין במכשיר ייעודי על ידי לבורנטים. את הקסטה שעכשיו בתוכה הממצא בתוך פראפין מעבירים חיתוך, כתלות ברקמה על ידי מכשיר חיתוך שנקרא- מיקרוטום. השלב הבא הוא הכנת הממצא למעבר לסלייד- זכוכית נשא. חותכים את הממצא לעובי דק מאוד, כ- 4 מיקרון, והוא מועבר אל הסלייד. את הסליידים מעבירים לתנור מיוחד לקיבוע הרקמה לסלייד. משם הסליידים עוברים למכונת צביעה ומכונת כיסוי. אם יש צורך בצביעות מיוחדות- צביעות אימונוהיסטוכימיות, הסליידים מועברים למכונת צביעה אוטומאטית.

כאשר מדובר בבדיקות פאפ ופאפ-דק, עיבוד החומר נעשה באופן אוטומטי על ידי מערכת של חברת Thinprep: עיבוד, צביעה, כיסוי הסלייד, ובקרת איכות. את הסליידים בוחנים במיקרוסקופ ייעודי של החברה, שמסמן לפתולוג המאבחן נקודות חשודות. בדיקות HPV מבוצעות על ידי המכשור המתקדם והחדשני של חברת BD.

תחום נוסף ומרכזי במעבדה הוא תחום הרפואה המותאמת אישית והבדיקות המולקולריות הגנטיות בו אנו מבצעים אבחון על פי זיהוי נוכחות של גנים. הבדיקות המבוצעות כיום הן בדיקת נוכחות וירוס הפפילומה האנושי (HPV) , איפיון גידולים סרטניים בשד לצורך קביעת המשך טיפול, ובדיקת MSI לזיהוי חוסר יציבות גנטית ומתוך כך התאמת טיפול לחולי סרטן.

כל אנשי הצוות עוברים הכשרה מקצועית קפדנית, ובשימוש עם המכשור והטכנולוגיה המתקדמת ביותר הקיימת היום, אנו מכינים מאות אלפי בדיקות לאבחון מדי שנה. את כל הממצאים שעברו עיבוד בודקים פתולוגים וציטוסקרינרים בכירים.

מדוע הכרחי לשלוח ממצאים למעבדה לאבחון פתולוגי?
 
ביופסיה היא דגימת רקמה. בדיקה רפואית זו נערכת על רקמה או תאים או אף איבר שלם המוצאים מהגוף. מטרת הבדיקה היא לבדוק מה מצב התאים, והאם הם שפירים או ממאירים. 
 
התאים הנם היחידה הבסיסית של הגוף. במצב תקין תאים גדלים ומתחלקים לתאים חדשים לפי דרישות הגוף. כשתאים מזדקנים, הם מתים ומוחלפים על ידי תאים צעירים. ישנם מצבים בהם נוצרים תאים חדשים מבלי שהגוף זקוק להם והתאים המזדקנים אינם מתים כפי שהיו אמורים. התאים העודפים מצטברים ויוצרים צבר רקמתי המכונה גידול.
ישנם שני סוגי גידולים: שפיר וממאיר. 
 
מה ההבדל בין גידול ממאיר לגידול שפיר? 
 
גידולים שפירים אינם סרטניים. לרוב ניתן להסירם בהליך כירורגי. נמנים עימם נקודות חן, ציסטות, יבלות, פוליפים, שרירנים ועוד. הצמיחה של גידולים אלה לרוב איטית. לרוב גידול שפיר איננו חוזר לאחר הסרתו ואיננו מסכן את חיי החולה.
 

גידול ממאיר הנו גידול סרטני. התאים המרכיבים אותו יכולים לחדור לרקמות שונות וליצור בהן גידולים משניים. בנוסף תאים מהגידול יכולים לחדור לזרם הדם או למערכת הלימפה וליצור גרורות באיברים רחוקים. גידולים ממאירים גם לאחר הסרתם עשויים לחזור. כדי לתת את הטיפול המדוייק ביותר במצבים אלה, יש צורך באבחון פתולוגי של הגידול, מיקומו וגודלו וכן איפיון וסיווג. כיום יש דגש על רפואה מותאמת אישית ובתוך עבודת האבחון יש שימוש בבדיקות מולקולריות שמבצעות ניתוח גנטי של הגידולים, וכך מאפשרים התאמה מירבית לפי הצרכים ומצבם של המטופלים.