בדיקת Papsmear

לאחרונה פורסמו הנחיות על ידי החברה האמריקנית לסרטן, הקולג' האמריקני למיילדות וגינקולוגיה והארגון הרפואי האמריקני, הקובעות כי "בכל הנשים הפעילות מבחינה מינית או שהגיעו לגיל 21 שנה, צריכות לערוך משטח פפניקולאו שנתי ובדיקה גינקולוגית. במידה ושלוש בדיקות שנתיות תקינות, אפשר ליטול את המשטח בתכיפות נמוכה יותר, לפי החלטת הגינקולוג המטפל".

 

רקע היסטוריה ראשון שתיאר את בדיקת התאים הנושרים מצוואר הרחם בזמן בדיקה גינקולוגית במטרה לאבחן סרטן צוואר הרחם, היה ד"ר ג'ורג' פפיניקולאו, בשנת 1928, ומאז היא נקראת על שמו – משטח פאפ. שיטת הנטילה של המשטח מצוואר הרחם ותורת קריאת המשטח (ציטולוגיה) השתפרו מאז, אך התקבלו בהתנגדות מצד החוקרים שהאמינו כי רק ביופסיה אמיתית מצוואר הרחם יכולה להביא לאבחון סרטן.

 

עם זאת, ב-1949 הוכנסה בדיקת התאים מצוואר הרחם כאמצעי לסריקה המונית, לראשונה בקולומביה הבריטית שבקנדה ולאחר מכן בארצות הברית. תוך זמן קצר, לאחר לחץ של החברה האמריקנית לסרטן, הוכנסה בדיקה זו כשיטת סריקה המונית. אמנם, מעולם לא נערך מחקר פרוספקטיבי על מידת ההצלחה של ביצוע סריקה המונית באורח רוטיני לעומת מצב של חוסר סריקה, אך מחקרים רטרוספקטיבים הראו שבמדינות עם תכנית סריקה ממלכתית מאורגנת היטב, כמו בפינלנד, ירד שיעור הופעת מקרים חדשים של סרטן צוואר הרחם למספרים הנמוכים בעולם – 5.5 מתוך 100 אלף נשים, לעומת שכנתה נורבגיה, שם תקופה ארוכה לא הייתה תכנית סריקה ארצית ושיעור סרטן צוואר הרחם היה 15.6 ל-100 אלף.

בארצות הברית הורידה סריקה המונית את מספר החולות החדשות מ-20 אלף בשנה, בשנת 1960, ל-14 אלף בשנת 1989. התמותה מסרטן צוואר הרחם ירדה ב-43% בנשים מתחת לגיל 50 בין השנים 1973-1985.המצב בישראל קיימת דעה, הטוענת שאין הצדקה לביצוע סריקה המונית רוטינית במדינת ישראל, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הרפואית.

 

בישראל, היארעות סרטן צוואר הרחם נמוכה יחסית ויש המעדיפים להפנות את המשאבים המצומצמים לפיתוח שטחי אבחון וטיפול במחלות ששיעור ההיארעות שלהן רב יותר. טענה נוספת היא, שלא בדיקה זו הפחיתה את התמותה מסרטן צוואר הרחם.

 

שכן, במספר ארצות חלה ירידה מסוימת בשיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם עוד לפני הכנסת הסקר לשימוש. יש גם המדגישים את הקושי בהכשרת ציטוטכנאים מיומנים שיהיו מסוגלים לפענח את הבדיקות ואת העובדה שגם במעבדות מנוסות נמצא שיעור תוצאות מוטעות רב – 5%-35%, ובעקבות זאת נגרם מתח רב ומיותר לאישה המקבלת תשובת משטח פאפ לא תקין, שכן היא עוברת מסלול ארוך של בדיקות עד שמתברר כי אינה סובלת מכל נגע בצוואר הרחם. החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם, קיימה לפני מספר שנים דיון פומבי בנושא וכתוצאה מכך הגיעה להחלטה ברורה שיש לקרוא להנהגת סקר רוטיני על ידי משטח צוואר-הרחם בישראל.

 

לעמדה נחרצת זו, מספר נימוקים: ראשית, הערך של הצלת חיי אדם ובמקרה זה של נשים צעירות בעלות משפחות הוא כה רב, שחשיבותו עולה על כל שיקול כלכלי.

בדיקת המשטח מתבצעת בעת בדיקה גינקולוגית שגרתית ולכן, אם יקבע כי קיים צורך בבדיקת משטח צוואר הרחם כל שנה, יגרום הדבר ל"רווח משני" נכבד והוא, שיגיעו נשים רבות לבדיקה גינקולוגית, נשים אשר כיום אינן נבדקות כלל. במהלך הבדיקה השנתית, הגינקולוג יכול לגלות מבעוד מועד לא רק נגעים בצוואר הרחם אלא גם מצבים פתולוגים אחרים, כמו גושים בשחלות ושאתות בגוף הרחם יערוך בדיקת שד ויפנה את האישה לממוגרפיה לפי הצורך.

יש לציין, כי סל השירותים של קופות החולים מאפשר מזה מספר שנים לנשים בגיל 45-35 לעבור את הבדיקה ללא תשלום אחת לשלוש שנים.

לנשים צעירות ומבוגרות מגילאים אלו, מוצעת הבדיקה בתשלום, אך אין עדיין מדיניות רשמית של משרד הבריאות המחייבת ביצועה ויש נשים שלא עברו בדיקה זו מימיהן.

יתרה מזאת, טרם הונהגה מערכת ארצית מסודרת שתקפיד על קיום בקרה על הטיפול בנשים בעקבות הסריקה וביצוע בקרת האיכות, כלומר שלפחות 10% מהמשטחים המדווחים כתקינים יבדקו שנית על ידי רופא ציטופתולוג מומחה.בדיקת פפניקולאו נותרה גם כיום הבדיקה המהימנה היחידה המתאימה לסקר המוני של מצבים טרום-ממאירים בצוואר הרחם.

במשך השנים פותחו שיטות נוספות לאיתור מצבים טרום-ממאירים, ביניהן בדיקה לאיתור נגיף הפפילומה אנושי, שהוא הגורם לסרטן צוואר הרחם וכן ה"צרביקוגרפיה".

 

בשיטה זו מצולם צוואר הרחם והתמונות נבדקות על ידי מומחה שהוכשר במיוחד לצורך זה. גם לשיטה זו מהימנות רבה, אך היא יקרה ועדיין תלויה במיומנותו של המצלם והמפענח, כך שאינה בשלה להחליף את בדיקת פפניקולאו.

 

כל מי שעמד פעם מול אישה צעירה, אם לילדים, שבגופה התגלה סרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם, חש תסכול עקב חוסר האונים להציל אישה זו, אשר לו הייתה עוברת בדיקה של משטח ע"ש פפניקולאו, שהוא הליך פשוט וזול, כמה שנים קודם לכן, יתכן וניתן היה למנוע את מחלתה. זו היא הסיבה שהמדיניות של החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם היא שיש להנהיג בישראל באופן רשמי את בדיקת הפאפ כבדיקה רוטינית לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן צוואר הרחם.