החודש הוא חודש המודעות לסרטן השד. נשים שחלו בסרטן השד, בני משפחותיהן וקרוביהן לא זקוקים לתזכורת הזאת. אבל נשים רבות אחרות- כן.

סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל בכל המגזרים. סביר להניח שאתם מכירים לפחות מישהי אחת שחלתה. מדי שנה כ-5,000 נשים בישראל מתגלות כחולות בסרטן השד. גילוי מוקדם משנה את מהלך המחלה ותוצאותיה באופן משמעותי!

איך אפשר לבצע גילוי מוקדם של סרטן השד?

  • קודם כל את יכולה לבדוק את עצמך בבית. תראי אם יש שינוי בצורה של השדיים או הפטמות, במרקם, אם יש גושים או בליטות בשד או בבית השחי, אם יש שינוי בצבע או אם יש הפרשות לא מותאמות מהפטמות. אבל...בדיקה ביתית לא מהווה תחליף לבדיקה אצל רופא! מה גם שלעתים שינויים חיצוניים מופיעים אחרי שיש כבר התפתחות ממאירה.

איך לעשות את הבדיקה ואיך מצבים שונים נראים כאשר יש שינויים? בסרטון:

  • לפי מחקרים, רוב הנשים שחלו בסרטן השד הן בגילאים 50-74, לכן במשרד הבריאות ממליצים לנשים בגילאים אלו לבצע מדי שנתיים בדיקת ממוגרפיה. בעמותת "אחת מתשע" קוראים לנשים ולמשרד הבריאות לשנות את ההתוויה להיבדק כבר מגיל 40. מהי בדיקת ממוגרפיה? בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן שמבוצעת תוך כדי הפעלת לחץ על השדיים. זה לא נעים אבל לרוב הנשים זה לא כואב ומתבצע תוך דקות ספורות.
  • מי בקבוצת סיכון? נשים שקרובת משפחה שלהן חלתה בסרטן השד או השחלה, מי שזוהתה כנשאית למוטציה (בעברית- תשנית) בגנים BRCA1/BRCA2, נשים שעברו הקרנות באזור החזה, נשים שקיבלו טיפולים הורמונליים שונים, נשים בעודף משקל, מעשנות, צרכניות של אלכוהול ועוד. בכל מקרה של ספק, אין ספק וכדאי להתייעץ עם רופא ולעשות תכנית מעקב בהתאם למצבך. עם זאת יש לציין שלא כל מי שנמצאת באחת מקבוצות הסיכון בהכרח תחלה בסרטן השד.

למי מומלץ לעשות בדיקה למוטציות גנטיות?

נכון לינואר 2020, בדיקה לזיהוי מוטציות בגנים BRCA1/BRCA2 נכנסה לסל הבריאות והיא מוצעת לכל אישה ממוצא אשכנזי, גם אם הוא חלקי. עד אז סל הבריאות מימן את הבדיקה רק לנשים בקבוצת סיכון שיש אצלן חשד למחלה, למשל אם קרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן השד. מדובר על בדיקת דם שאפשר לעשות בכל קופות החולים. הבדיקה עושה ריצוף של המוטציות הנפוצות והמוכרות יותר בגנים אלו וכך מגדירה מי נמצאת במצב סיכון גבוה. השחקנית אנג'לינה ג'ולי בחרה לכרות את שני השדיים ואת השחלות כצעד מניעתי בגלל היותה בקבוצת סיכון, אבל רוב הנשים בוחרות לעשות מעקב מסודר כדי לזהות התפתחות מחלה אם תתפתח, בשלב מוקדם.

א' מירושלים מספרת על התהליך שהיא עוברת מאז שגילתה שהיא נשאית למוטציה בגן BRCA/1:

"לפני שש שנים, בגיל 32, אחותי חלתה בסרטן השד וגילתה שהיא נשאית של BRCA 1. בעקבותיה כל המשפחה עברה תהליך של ייעוץ גנטי ואבחון באמצעות בדיקת דם. כך גיליתי בגיל 29 ובאמצע הריון ראשון, שגם אני נשאית של המוטציה הגנטית אשר מעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות. הגילוי עצמו, והדאגה שמלווה אותי מאז, לא קלים, אך בעיני הידיעה היא מתנה שאולי יום אחד תציל את חיי. אני נמצאת במעקב במרפאה מדהימה לנשאיות BRCA ועוברת בדיקות מקיפות פעמיים בשנה. כל סבב בדיקות נותן לי שקט נפשי לכמה חודשים. אם חס וחלילה אחלה בסרטן, הוא יתגלה בשלב הרבה יותר מוקדם מזה של אחותי וסיכויי ההחלמה שלי יהיו גבוהים. בנוסף, יש לי אפשרות לעבור הליכים כירורגיים כצעד מניעתי להורדת הסיכון. אחותי נלחמה בגבורה וניצחה את הסרטן פעמיים, אך את החווייה שהיא עברה לא הייתי מאחלת לאף אחת. לכן אני מרגישה שלמה עם ההחלטה שלי להיבדק, עם הידיעה שאני נשאית, ועם המעקב שעוזר לי לשמור על עצמי."

האם גברים עלולים לחלות בסרטן השד?

כן, אבל לפי מחקרים היחס בין גברים לנשים הוא 1 ל-100. על כל מאה נשים שחלו בסרטן השד, יחלה גבר אחד. זה קשור להבדלים במבנה ובתפקוד השד ולהשפעות ההורמונליות המשתנות.

עוד על עידוד נשים למודעות בשיתוף פעולה בין עמותת אחת מתשע, לשחקנית מאיה דגן: 

מקורות:

MedicineNet:

https://www.medicinenet.com/breast_cancer_and_young_women_pictures_slideshow/article.htm

אתר כללית:

https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/carcinoma_of_breast.aspx

עמותת אחת מתשע:

https://www.onein9.org.il/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%94/

משרד הבריאות:

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/breast_cancer_sept2021.pdf

האגודה למלחמה בסרטן:

https://www.cancer.org.il/dover_news/new.aspx?NewId=1946

תמונה של מיזם לגיוס תרומות בניו זילנד על ידי https://www.breastcancerfoundation.org.nz/, צילום: Pablo Heimplatz